בעלי כלבים משתמשים במצבות על מנת לציין את השם של חיית המחמד, את תאריך הפטירה או את התכונות שלו. בבתי הקברות ניתן לחלוק כבוד אחרון לבעלי החיים וגם לייצר סביבת זיכרון מכובדת. עם זאת, בניית מצבות אורכת זמן ומחייבת התייחסות למספר שיקולים:
א. חומרי גלם – יש הרבה סוגים של אבנים בהן ניתן להשתמש על מנת לבנות את משטחי הקבורה והזיכרון. אבן חברון לדוגמא היא אבן גיר נפוצה שמהווה אופציה זולה, בעוד שיש טורקי יהיה יקר יותר אך גם עמיד וחזק. אבן גרניט מגיעה במגוון צבעים והיא חסכונית בתחזוקה השוטפת, לעומת אבן שוהם שתעניק מראה מחוספס וטבעי.
ב. גודל – בעלי הכלבים מחליטים לבדם על גודל הקבר ועמדת הזיכרון. אין הגבלה חוקית או משפטית לגבי שימוש באבנים מסוימות, או לגבי הגודל של הקבר בו ניתן להשתמש. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את המקום בו בוחרים לקבור את הכלב. הגודל צריך להיות מספיק נוח לכתיבת משפטים ואותיות ועליו להתאים למאפייני המקום.
ג. לוח זמנים – בניית מצבות אורכת זמן וחשוב לדאוג ליצירת קשר עם אנשי המקצוע מוקדם ככל האפשר. יש לקבוע את לוח הזמנים ולהחליט מתי להתקין אותה בבית הקברות של החיות. אפשר לתאם את הקבורה מול נציגי בית הקברות, או לבצע זאת באופן עצמאי. לוח הזמנים לא אמור לבוא על חשבון איכות חומרי הגלם או רמת המקצועיות בהתקנה.
איך מעצבים מצבות לכלבים?
בעלי כלבים ואוהבי חיות מקדישים לא מעט מחשבה לשאלה כיצד לעצב מצבות, קברים ועמדות זיכרון מיוחדות. אפשר לעשות זאת באופן סובייקטיבי ועל פי הטעם האישי, או לשאוב השראה ממצבות קיימות. הדגש צריך להיות על בניית מצבות וקברים שיהיו עמידים ונגישים.
בנוסף, לא בכל מקום מותר לקבור כלבים וחיות מחמד. את המידע החוקי בנושא רצוי לברר מול וטרינר או אחד מנציגי הרשות המקומית. כך מונעים עוגמת נפש ומבטיחים שבית הקברות לא ייהרס לטובת הקמת תשתיות או שכונות מגורים.
